Daf 4b
''תְּאֵנָה'': כִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת.
Rachi (non traduit)
גרוגרת. היא תאנה יבישה ובה שיערו כל אוכל אדם לענין הוצאת שבת דתנן (שבת ד' עו:) המוציא אוכלין כגרוגרת:
בעל הבית חס על כליו ואם ניקב כמוציא זית מצניעו לאגוזים כאגוז מצניעו לרמונים לפיכך אם ניטמא וניקב עדיין טמא עד שינקב כמוציא רמון והיינו שיעורן כרמונים אבל כלי אומן העומד לימכר טהור בנקב קטן:
''רִמּוֹן'', כְּדִתְנַן: כָּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים שִׁיעוּרָן כְּרִימּוֹנִים.
Tossefoth (non traduit)
כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים. גבי כלי עץ מתנייא במסכת כלים פרק י''ז (מ''א) אבל גבי כלי חרס תנן בפ''ג (מ''א) דכלים העשויים לאוכלים שיעורן כזית והא דאמר בסוף המצניע (שבת ד' צה:) חמש מדות בכלי חרס ניקב כמוציא זית וכו' ועדיין כלי הוא לקבל בו רמונים היינו היכא דייחדו לרמונים אבל סתמא הוי כמוציא זית:
שיעורן כרמונים. בפרק י''ז במסכת כלים (מ''ד) תנן הרמונים שאמרו ג' אחוזים זה בזה משמע דשיעורן בג' רמונים וקשה דבפרק המצניע (שבת ד' צה.) אמר ניקב כמוציא רמון טהור משמע רמון אחד ולקמן פ''ב (עירובין ד' כד.) בעי חזקיה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב עד שהשלימו למוציא רמון מהו ולא קאמר ניקב כמוציא רמון וסתמו וחזר וניקב כמוציא רמון עד שהשלימו לג' רמונים מהו וי''ל דג' אחוזים לא שיצאו ביחד אלא זה אחר זה וצריך נקב רחב להוציא ג' בזה אחר זה יותר ממה שהיה האחד לבד אי נמי ג' אחוזים פירוש שגדילים ג' ביחד והם רמונים בינונים ולא מאותן שגדילין אחד או ב' יחד שהם גדולים ולא מאותן שגדילין ד' או ה' ביחד שהם קטנים ולעולם רמון אחד לבד קאמר:
''אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן (וּדְבָשׁ)'': אֶרֶץ שֶׁכָּל שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים. כָּל שִׁיעוּרֶיהָ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָאִיכָּא הָנֵי דַּאֲמַרַן! אֶלָּא אֵימָא: אֶרֶץ שֶׁרוֹב שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים.
Rachi (non traduit)
רוב שיעוריה כזיתים. אכילת חלב ודם ונותר ופיגול וטמא ונבילה ובהמה טמאה ובשר המת להאהיל ומגע נבילות:
כל דבש האמור בתורה דבש תמרים וכדאמר התם (בכורים פ''א מ''ג) אין מביאין בכורים כי אם מז' המינין ולא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים אלמא פשיטא ליה לתנא דתמרים מז' המינין דהיינו דבש:
''דְּבַשׁ'', כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים.
וְתִיסְבְּרָא שִׁיעוּרִין מִיכְתָּב כְּתִיבִי? אֶלָּא הִלְכְתָא נִינְהוּ, וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנַן אַקְּרָאֵי.
Tossefoth (non traduit)
הילכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי. בפרק בתרא דיומא (ד' פ.) א''ר יוחנן שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני והיה כתוב בספרים שיעורין מכתב כתיבי אימא שיעורין של עונשין ולא גרסי' הכי דהא מסקינן הכא דאסמכתא נינהו ועוד דלא הוה משני מידי אלא גרסינן עונשין מכתב כתיבי אימא וכו':
חֲצִיצִין, דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ! דִּכְתִיב: ''וְרָחַץ אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ (בַּמַּיִם)'', שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַמַּיִם. ''בַּמַּיִם'' — בְּמֵי מִקְוֶה. ''כָּל בְּשָׂרוֹ'' — מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן — אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
Rachi (non traduit)
במים במי מקוה. המכונסין משמע ואע''ג דלאו חיים מדלא כתיב חיים:
כל בשרו. משמע כל בשרו כאחד:
כִּי אִיצְטְרִיךְ הִילְכְתָא, לִשְׂעָרוֹ. וְכִדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: נִימָא אַחַת קְשׁוּרָה חוֹצֶצֶת, שָׁלֹשׁ אֵינָן חוֹצְצוֹת, שְׁתַּיִם אֵינִי יוֹדֵעַ.
Rachi (non traduit)
לשערו. שתפסל בו חציצה:
וכדרבה. דאמר רבה חציצה פוסלת בשיער:
נימא אחת קשורה חוצצת. דמצי להדוקה שפיר ואין המים נכנסין בקשר:
שלש אינן חוצצות. דלא מיהדקי שפיר ועיילי בהו מים:
שְׂעָרוֹ נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא הוּא, דְּתַנְיָא: ''וְרָחַץ אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ'' — אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ, וְזֶהוּ שֵׂעָר!
כִּי אֲתַאי הִילְכְתָא לְרוּבּוֹ וּלְמִיעוּטוֹ וּלְמַקְפִּיד וּלְשֶׁאֵין מַקְפִּיד, וְכִדְרַבִּי יִצְחָק.
דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּבַר תּוֹרָה רוּבּוֹ וּמַקְפִּיד עָלָיו חוֹצֵץ, וְשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְגָזְרוּ עַל רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד מִשּׁוּם רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד, וְעַל מִיעוּטוֹ הַמַּקְפִּיד מִשּׁוּם רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד.
Rachi (non traduit)
דבר תורה. הלכה למשה מסיני בתורה שבעל פה:
רובו. רוב שערו שאם יש בו דבר החוצץ כגון דם יבש ודיו וטיט יבש וזפת יבש או שקשור רובו אחת אחת:
ומקפיד עליו. שמצטער על ליכלוך זה שבראשו:
ושאינו מקפיד עליו. הוי כגופו ואע''ג דהוי ברובו לא חייץ:
וגזרו על רובו שאינו מקפיד. הואיל והוי רוב ודמי במקצת לחציצה דאורייתא:
ועל מיעוטו המקפיד. הואיל ודמי ליה בהקפדה וגזרו לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא גזירה מדרבנן ורובו המקפיד לחודיה הוא דהוה הלכה למשה מסיני:
Tossefoth (non traduit)
דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ. פי' בקונטרס בשערו משמע אבל בשרו אפילו מיעוטו שאינו מקפיד חוצץ וקשה לר''ת דבפרק הערל (יבמות ד' עח. ושם) אמרינן נכרית מעוברת שנתגיירה אין בנה צריך טבילה וקאמר אילימא משום דר' יצחק הא אמר רב כהנא לא שנו אלא רובו אבל כולו חוצץ והשתא אדרבה הוה ליה למימר כי אמר ר' יצחק בשערו בשרו מי אמר ועוד דבפ' דם חטאת (זבחים ד' צח.) מייתי דם שעל בגדו חוצץ ואם טבח הוא אינו חוצץ ועוד אי בשערו דווקא אם כן כשנאמר הלכה למשה מסיני הוצרך לומר שערו רובו ומקפיד עליו חוצץ אם כן שערו הוי הלכה למשה מסיני ואמאי צריך קרא לשערו וכי האי גוונא פריך בכמה דוכתי:

וְלִיגְזוֹר נָמֵי עַל מִיעוּטוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד מִשּׁוּם מִיעוּטוֹ הַמַּקְפִּיד, אִי נָמֵי מִשּׁוּם רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד!
Rachi (non traduit)
וליגזור נמי על מיעוטו שאינו מקפיד עליו משום מיעוטו המקפיד. דדמו להדדי דהאי מיעוט והאי מיעוט:
אי נמי. ניגזור בו משום רובו שאינו מקפיד דדמי להדדי דהאי אינו מקפיד והאי אינו מקפיד:
הִיא גּוּפַהּ גְּזֵירָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִיגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה?!
Rachi (non traduit)
היא גופה גזירה. משום רובו המקפיד כדאמר:
מְחִיצּוֹת, דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ!
דְּאָמַר מָר: אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפּוֹרֶת טֶפַח, הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה.
Rachi (non traduit)
ארון תשעה וכפורת טפח. ארון גובהו תשעה טפחים דכתיב (שמות כ''ה:
כ''ב) ואמה וחצי קומתו וכפורת טפח הרי עשרה וכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת ותניא בפ''ק דסוכה (ד' ה.) רבי יוסי אומר לעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה דכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ולמטה מעשרה טפחים חשיב ארץ דכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת אלמא עשרה הוי מחיצה דלמעלה מעשרה לא חשיב ליה רשות תחתית אלא רשותא אחריתי:
טפח. כנגד רחבה של קורה ותחתיה:
לָא צְרִיכָא, לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: אַמַּת בִּנְיָן בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה. אַמַּת כֵּלִים בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה.
Rachi (non traduit)
אמות בנין. כגון אמות הקרשים והיריעות:
אמת כלים. כגון אמות הארון והמזבחות והשלחן:
באמה בת חמשה. דהשתא לא נפקא ליה מארון מידי דלר' יהודה לא הוי לארון בהדי כפורת אלא שמנה טפחים ומחצה:
וּלְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: כָּל הָאַמּוֹת הָיוּ בְּבֵינוֹנִית, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Rachi (non traduit)
בבינונית. באמה בת ו' בינונית לכל אדם ויש גדולה ממנה כדאמר בכיצד צולין (פסחים פו.) שתי אמות היו בשושן הבירה אחת יתירה על של משה חצי אצבע ואחת יתירה עליה חצי אצבע נמצאת. יתירה על של משה אצבע:

לְרַבִּי מֵאִיר, כִּי אֲתַאי הִילְכְתָא — לְגוּד וּלְלָבוּד וּלְדוֹפֶן עֲקוּמָּה.
Rachi (non traduit)
לגוד. דאמרינן בכמה דוכתי גוד אחית גוד אסיק ופחות משלש כלבוד ולשון לבוד כמו סניף דבר קצר שהוסיפו עליו והאריכוהו:
הָיָה גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וּבָא לְמַעֲטוֹ, כַּמָּה מְמַעֵט? כַּמָּה מְמַעֵט?! כַּמָּה דִּצְרִיךְ לֵיהּ!
Rachi (non traduit)
ובא למעטו. לעשות בנין אצטבא או עפר תחת הקורה בארץ למעט גובה החלל:
כמה ממעט. משמע:
כמה יגביה הקרקע:
כמה דצריך ליה. עד שלא יהא החלל יותר על עשרים:
אֶלָּא: רָחְבּוֹ בְּכַמָּה? רַב יוֹסֵף אָמַר: טֶפַח, אַבָּיֵי אָמַר: אַרְבָּעָה.
Rachi (non traduit)
רחבו. של מיעוט להרחיבו לתוך אורך המבוי כמה:
טפח. כנגד רחבה של קורה ותחתיה:
לֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי דְּמַאן דְּאָמַר טֶפַח, קָסָבַר: מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה,
Rachi (non traduit)
מאן דאמר טפח קסבר מותר להשתמש תחת הקורה. דאמר חודו החיצון יורד וסותם כדמשמע לקמן (עירובין ד' ח:) והלכך כיון דשיעור עשרים אמה משום היכר הוא הרי יש היכר לעומד על אותו טפח שנגבה תחת הקורה:
Tossefoth (non traduit)
מותר להשתמש תחת הקורה. פירש בקונטרס דקסבר חודו החיצון יורד וסותם ומאן דאסר סבר חודו הפנימי יורד וסותם ולא רצה לפרש דמר סבר היכירא לבני רשות הרבים ומר סבר היכירא לבני מבוי משום דקאמר בתר הכי ואיבעית אימא דכולי עלמא קורה משום היכירא משמע דעד השתא לא הוי לכולי עלמא משום היכירא ואין להקשות לפירושו הואיל וסברי קורה משום מחיצה א''כ מאי טעמא דמאן דאמר טפח והא לא הוי מחיצה לפחות מד' אין לחוש הואיל והוי דופן אלא שבא למעטו כדפי' בקונטר' בענין זה בסמוך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source